עידכון קצר בהמשך לנושא האתיקה בשת"פ.
בזמן שעסקים קטנים רבים מרגישים בתחרות עם עסקים אחרים, יש גם כאלו שחוברים לאחרים לצורך תאומים שונים. חשוב להבין שכשהחבירה היא למטרת תאום מחירים – זה נגד החוק ונגד הצרכן.
לאחרונה החליט משרד המשפטים האמריקאי לתבוע מספר מוציאים לאור ואת חברת אפל העולמית. טענת משרד המשפטים היא שעל רקע המאבק של אפל והמו"לים בענקית האינטרנט אמאזון – הם הקימו קרטל לתאום מחירי מינימום. "בתביעה נטען שהמו"לים ואפל נפגשו בחשאי כמעט כל רבעון, וקיבעו מצב שבו אף חנות ספרים לא תוכל להציע מחיר זול מזה של אפל וחנות האייבוקס שלה."
לקריאת המאמר המלא ניתן לגלוש לכתבה בעיתון הארץ מהתאריך 5.5.2012 בקישור זה.
ביחד אנחנו יכולים להשיג יותר, הרבה יותר. אבל, חשוב לשמור על נורמות התנהלות המקדמת הגינות עסקית ומונעת שחיתות. נורמות כאלו צריכות לשמור על חופש התחרות, חופש הביטוי, יושרה, שקיפות, קידום אוכלוסיות מתקשות וטיפוח ערכי מודעות סביבתיים.
ד"א, במאמר בעיתון הארץ מוזכרת אסטרטגיה עסקית שאמזון מרבה להשתמש בה והיא מכירה במחירי הפסד. האסטרטגיה הזו מייצרת חשיפה גבוהה והגעה נרחבת לקהל היעד. יחד עם זאת התנהלות כזו עלולה גם לפגוע אנושות בתחרות, באופן שעלול ליצור מצב מונופוליסטי של השתלטות על השוק. איך לדעתכם צריך להגביל ולהגדיר התנהלות המבוססת על אסטרטגיה כזו?
מתוך 22 האפשרויות לפיתוח עסקי דרך שת"פ שזיהיתי, 18 יכולים לעזור לכל בעל עסק למכור יותר מוצרים ושירותים. אבל, סוג השת"פ שהכי מפוספס מבחינת הפוטנציאל הכלכלי שלו הוא הברטר. כי בזמן שמינוף נכון שלו יכול לעשות הרבה מאד טוב כלכלי וחברתי לכל עסק, רבים חושבים שהוא פיתרון טוב רק לעסקים מתחילים או לעסקים בקשיים או שמאפיין תרבויות לא מפותחות.
מכירים את הכותרות בעיתונים ובאינטרנט שמדברות על שיתופי פעולה בין חברות גדולות? זה נראה נורא טבעי שהן עושות את זה. זה כל כך טבעי שהן תעשנה את זה עד שיש חוקים במדינות שמגינות על הסחר החופשי על ידי הקמת רשויות להגבלים עסקיים. יש משהו מאד הגיוני ונכון בשיתופי פעולה עסקיים. אבל כשזה מגיע לעסקים קטנים ובינוניים, 
